But, O! What providence! What divine intelligence

‎ישנם ימים כמו אתמול (היה זה המשפט הסתום בעולם) בהם כדי להשקיט את נפשי המתענה אני מנהלת שיחות מדומיינות עם אנשים שראוי לנהל איתם שיחות. אני מעבדת ומשפצת את השיחה, מתקנת פה, מותחת מיתר שם (כולי יוסי רסלר) עד שהשיחה המדומיינת לובשת סוף סוף את הצורה הנאותה לה, ותוצריה נאים בעיני (כלומר, השגתי את מבוקשי) ואני מצליחה להרדם. הצורך לנהל את השיחה גם במישור, נאמר, מציאותי יותר, מתמוסס יחד עם השינה.
‎ ימים כאלה הם ימים מושלמים לשירי-סיפור. כמו השיר הזה, למשל

שהיה פסקול נהדר ואכזר לשיחה הנהדרת והאכזרית שניהלתי ביני לביני אמש.
‎(וגם ניימן יסכים איתי)

*השיר הזה מילא את הפונקציה הזו נאמנה לפני שנים מספר.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “But, O! What providence! What divine intelligence”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s