קולקטיביות

אין כמו שיר קייצי ושמח עם מילים חורפיות וקפואות כדי לחגוג איתו את תחילת עונת המעבר.

הדיסק הזה (שעטיפתו היא ללא ספק מהאהובות עלי) היה בן-לווייתי משך ימים רבים עת שטיילתי בדרום אמריקה. בשלב מסויים, אי שם בערבות הצרובות של צפון מערב ארגנטינה, התמכרתי לשיר שלעיל. התמכרתי, כן, השמעות חוזרות ונשנות, ריפיט ריפיט ריפיט. ניסיתי לביים לו קליפ, מעין משחק מחשבתי שאני משחקת עם עצמי מדי פעם. אך ככל שהעמקתי במחשבה, כך גבר תסכולי – איך אני, בידע ובאמצעים הדלים שברשותי (ובהפרעת הקשב הקלה שאני מתחזקת), אצליח לתפוס את מלוא הרב-גוניות והרובדיות של אנימל קולקטיב?

מסתבר שבקצהו השני של העולם (כלומר, כאן) הבין אחד, אורי טור, שלאנימל קולקטיב ראוי להקדיש לא פחות מעבודת גמר ויצר את הקליפ המופתי הזה:

אני חושבת שמדובר בהצלחה מסחררת, לאו דווקא ברובד האיורי, אלא באופן שבו הצליח טור ללכוד את חוויית השמיעה ולהעביר אותה בשלמותה למדיום הויזואלי – ממסד עד טפחות: מהניואנסים הכי קטנים בשיר ועד החוויה הכוללת שבהאזנה (ואין ספק שההקשבה לאנ.קו היא בגדר 'חוויה'). הפליקר של טור הוא לא פחות מאוצר בלום, וגם העבודות שהציג בתערוכת הגמר בשנקר כבשו את ליבי (בעיקר עבודה בצבעי עיפרון שהוצגה כמו שהיא, כלומר, לא סרוקה ולא מודפסת)

אני בינתיים, אמשיך לחלום.

שיעורי בית לעצמי: להקשיב לדיסקים מוקדמים של אנ.קו וגם לפרוייקטי צד כדי שאוכל סוף סוף לדעת מי הוא מי. או פשוט לעקוב אחר ההוראות הפשוטות שכאן.

נ.ב – אני אייטם בעונג שבת. יאיי!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s