פוסתיו

(כותרת שהיא משחק מילים לא מוצלח)

החיים מתנהלים בקצב שונה מהרגיל, כמו בהתאהבות, במשך שבועיים לא אכלתי ולא ישנתי ורק ציירתי עצמי לדעת. אחר כך הייתה הנפילה (פסיכולוגים אולי יגדילו ויאמרו, ציקלוטמיה קלה), כולל בכי תמרורים אחד (אני אף פעם לא בוכה) ואפילו פחות אוכל ושינה. ועכשיו אנחנו, אני ושנקר, אני והמחלקה לתקשורת חזותית, עכשיו אנחנו מתקדמים בדרך של יחסים, יציבים… פפפ, אני אף פעם לא יציבה… טוב, לפחות חזרתי לאכול ולישון. כלומר, הנה, בוקרו של יום שלישי, ואני יכולה לכתוב ללא רגשות אשם, כלומר, גם זה שקר.

ובין לבין, נסיעות אוטובוס ארוכות, מחובקת עם תרמוס קפה, ובלישות טוויטר, ותגליות חדשות והסתו-חורף המתמשמש, וקצת קר לי, כן קר לי, באצבעות של הרגליים. והאייטונס כבר יודע, במחלקה של "ריסנטלי אדד" ניתן למצוא את הסתו.

(כלומר, מיקסטייפ-וידיאוטייפ. הידד!)

הלהקה הבאה, כמו איירון אנד וויין, חתומה גם היא בסאבפופ (לחצו כדי להגיע לעולם קסום). בסוף ספטמבר הקשבתי לדיסק החדש של חסרי הגיל, ואי אפשר לומר שנפלתי מכיסאי, ובכל זאת, פיצ'פורק דיברו אודותם, וצוינו מילים כמו "פאנק" ו"מלוכלך", אז הורדתי הורדת חסד את אלבומם הקודם… ומאז, אהבה (הרבה אהבה יש בסתו). והקליפ גם הוא נהדר. כולנו נהדרים:

במסגרת לימודיי (החדשים, כבר ציינתי שהם חדשים?) התבקשנו לעסוק בשיר של ברוס "הבוס" ספרינגסטין, וכך הנץ לו מסע בנבכי ההיסטוריה הפרטית שלי, ומצאתי עצמי מקשיבה שוב (ושוב ושוב) לאלבום המופת של ספרינגסטין – נברסקה (קצת קאנטרי מלוכלך לא פגע באף אחד, במיוחד לעת סתיו). כשגיגלתי את שמו של אחד מהשירים האהובים עליי מהאלבום נקרתה בדרכי פיסת ההיסטוריה המדהימה הזו:

(ויש גם גירסא מהקהל, שהיא מרגשת הרבה יותר, אבל לא הצלחתי לאמבד אותה כראוי)

מה שכמובן מוביל אותי לארקייד פייר , איתם אני מנהלת זה שנים יחסי קרבה וריחוק. לי לא היה ספק שפיונרל הינו האלבום המוצלח של העשור (שחלף) ולכן גם היה קל לקטול את ניאון בייבל ולהכריז עליו כלא רלוונטי. לאחרונה חזרתי להקשיב הן לניאון בייבל והן לאלבום החדש של האנסמבל הוונקובריאני, ומשניהם אני נהנית באותה מידה. התנ"ך הניאוני כבר נגוע ברוח נוסטלגית חמימה ואלבום הפרוורים בהחלט מזמן שמיעות נוספות. אפשר לדבר על התמסחרות, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח, והעובדה היא – תראו! ספייק ג'ונז!

ועכשיו לרצף תגליות מאוחרות ולא רלוונטיות מהביצה הלוונטינית:

(לחצו כאן להורדת האלבום במלואו מבנדקאמפ. ביוטיוב יש גם קליפ רשמי לאותו שיר, אבל יש לי אישיוז עם צחצוח שיניים בפומבי ולכן אני אפילו לא מלנקקת. שמרנות תציל ממוות)

ולסיום לינק לפרוייקט, שהוא הדבר הכי טוב והכי משמח שמתנהל בימינו.

יאללה, הלכתי לצייר את כף רגלי השמאלית.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “פוסתיו”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s