סטריט. פרינט.

בכל תולדות הבלוג לא אירע מאורע שכזה, עדכון שני תוך יומיים, המילים נעתקות מפי # לאבאמת.
"לא באמת" כי אחרי הביקור בתערוכה שהמלצתי עליה, דווקא מפעפעות בי מילים המשוועות להיכתב.

לפי הצהרת הכוונות הבומבסטית של התערוכה, המארגנים כיתתו רגליהם ברחבי העיר והרימו פלאיירים מהרצפה, קילפו אותם מפחי הזבל, תלשו אותם מגדרות ומלוחות מודעות… שזה נחמד ויפה, באמת, אבל התוצאה הסופית, אפעס, מאכזבת. מאכזבת כי ניתן היה לעשות את זה גם מבלי להקריב את ציפורניהם הענוגות בקילוף הפלאיירים, מאכזבת כי קיר הפלאיירים היה נראה מצ'וקמק, מזובל, ולמען האמת, נדמה היה שרוב הפלאיירים שכבו חסרי מעש באיזה בית של איזה אספן חובב (עדות לכך ניתו לראות במספר טלפון שנכתב בעט על אחד הפלאיירים). הכלום ניתן היה ליצור קשר עם המעצבים, לבקש קובץ ולהדפיסו מחדש? אני בטוחה שיש להם, ואם לא, אני בטוחה שלמארגני מסיבות עם אוריינטציה עיצובית (השם אביחי פרטוק קופץ בהקשר זה) יש תיקיות גדושות במנעמים. לא מדובר באיזו עבודת בילוש מסובכת, הרי בקיר הפוסטרים (שהיה לטעמי החלק המוצלח בתערוכה) ניתן קרדיט למעצבים, וזה לא שאנו דנים כאן בקהילת עיצוב מטורפת, אלא בגרעין קשה של כ-10-20 מעצבים, וזו אפילו הערכת יתר.
ואם כבר פנינו למעצבים והשגנו את הקבצים המקוריים, מדוע לא להדפיס כמה וכמה עותקים, לעורמם ולפזרם על מעמדים (נניח) ברחבי ההאנגר, שלא יראה כל כך נטוש וריק. כלומר, לתלות פלאיירים על הקיר? אני עשיתי את זה בדירתי הקודמת, ולפחות לפעולה הזו הייתה פונקציונאליות:

פלאיירים תמורת וילונות

ומבט מהיר באוסף הפלאיירים הצנוע שהיה לי דאז מצביע על מכשלה נוספת: אני יודעת, וגם אמרתי זאת בעבר, שקהיליית הרוקנרול מקרטעת, מבחינת העיצוב, אחרי סצנת הבליינים התל-אביבית, אבל בתערוכה הנציגות שלה אפסית למדי. ולמרות ההכפשות, בשלוחות המוזיקה השוליות בישראל מסתובבים כמה ממעצבי הפלאיירים המוכשרים שהכרתי. (קליק קפאו)

http://www.sonicdeathsound.com/

וזה מעציב אותי כי אני באמת חושבת שהיוזמה נהדרת, ושכל הכוונות טובות, ולכן זה כל כך צורב. התחושה הכללית היא של פספוס, של חוסר החלטתיות וחוסר קוהרנטיות אוצרותית. כן, אוצרותית. אולי אין המקום לדבר גבוהה גבוהה בתערוכה המקדשת את תרבות הרחוב, ובכל זאת, לא נעשתה החלטה להציג פלאיירים ברחוב (נניח, לעטר את עמודי המודעות בפלאיירים מצויינים מהשנים האחרונות, זה היה יכול להיות מגניב דווקא), אלא החלטה לפיה מוצאים לנכון להקדיש לפלאיירים הללו מקום ותשומת לב… לא?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s